אי שם, לפני עשור, מישהו הביא את הדבר הזה לארץ שנקרא ״פיק אפ״ או בעברית: אומנות הפיתוי 🤫

זה הפך את "ההיכרות" עם בחורה ל-מיומנות. משהו שאפשר להשתפר בו ולהיות טובים יותר.

וזה כבר לא היה מצב נתון! זה כבר לא משהו שיש לך או אין לך.

גברים היום, יכולים להשתפר ולחזק את "שרירי" הפיתוי שלהם.

וזה דבר שהוא טוב. אבל לא רק… איפה התחילה הבעיה?

עבור הרבה גברים, המסע להצלחה עם נשים מתחיל בקפיצה אמיצה למים – כפיצוי מסוים על חוסר ביטחו או משקעים אחרים.

יש כאלה שנתקעים עם זה וממשיכים לפצות על חוסרים שונים בעזרת רדיפה אחרי נשים ופיתוי לסוגיו, לשארית חייהם…

ויש כאלה שמתעוררים בשלב מסוים, ומבינים שזה לא משרת אותם יותר… ופונים לעולם של התפתחות אישית.

העידן הפמניסטי המודרני בדיוק עלה ופגש את אומנות הפיתוי בסערה.

נוצרה מודעות להטרדות מיניות

וזה התנגש!

וגם נוצרו נשים מסוג חדש שלא מפנימות יחס דומיננטי מצד הגבר, ונשים הפכו אפילו עוד יותר בלתי נגישות.

ואז הפער נחשף- האם כל הזמן הזה אמני הפיתוי והגברים האלה היו כ"כ חזקים ומאצ'ואים,

או שהטריקים והמשחקים שלהם זה כל מה שהם ידעו?

העולם הפמניסטי אתגר את הדמות הגברית והטיח לגברים בפנים את כל מה שלא היה אותנטי – את כל מנגנוני הפיצוי.

אז עכשיו המצב הוא כזה-

וזה השיעור שכל צד עומד בפניו:

1. גברים צריכים ללמוד להסיר את המחסומים שהלבישו על עצמם בניסיון ליצור תדמית ולשמור על האגו, כדי שנשים יוכלו לראות בהם פרטנרים מפותחים, אמינים שמשרים ביטחון

2. המשימה של נשים ל-10 שנים הקרובות היא להסכים להסיר את המגננות שלהן ולהסיר את האנרגיה הזכרית מעליהן, שהם לבשו על עצמן כדי לא להיפגע ולהיות מנוצלות שוב על ידי גברים

ואני כאן כדי לעזור לקדם את 2 המגמות האלה.

כי אני לא חושבת שזה או אנחנו או הם-

כמו בקשר זוגי טוב- זה קורה יחד. ואחד לא יקרה בלי השני

נועדנו לחיות יחד ואנחנו לתמיד תקועים תחת אותה קורת גג

אין לנו ברירה אלא להסתדר.

כבר מעל 5 שנים שאני מלווה גברים איכותיים בפריצת מחסומים רגשיים על מנת שיכולו לתקשר עם נשים בביטחון. לצד זה, באהבה גדולה, אני חושפת את סודות המוח הנשי ומקנה כלים פרקטיים מעולמות הטיפול הרגשי, הטנטרה, והדייטינג.