בין בנות מריירות, לגברים מחוסרי חולצה בפיד בטיקטוק.

איך המיניות הגברית נראית היום?

מיניות זה כוח החיים. היא, לצד כסף וכוח, מה שמניע את העולם.

וטמועה עמוק בתת המודע שלנו. כמו אריה רדום ורעב שמוכן לטרוף בהזדמנות הקרובה.

אבל הלוואי והיינו חיים בעולם חופשי בו מדברים על זה בפתיחות – והיה לנו כה קל לממש את היצר הזה בנו.

מיניות זה אולי הדבר הכי נחשק בקרב בני אדם- אבל גם הכי אפוף בושה שקיים אצל בני אדם.

איך אפשר כל כך לרצות משהו ובו זמנית כל כך להתבייש בו?

מיסטר הוא מנהל קהילת ענק של צעירים באינסטגרם – שהנושא העיקרי שלה הוא מיניות. זה התחיל לצרכי בידור, והיום הוא מנגיש ידע חינוכי וכלים לדור הצעיר, מתוך שאיפה ליצור חינוך מיני בגובה העיניים.

ישבנו לשיחה על הנושאים שהוא נתקל בהם יום- יום. עליו, על העוקבים, ועל תפיסת העולם המיוחדת שלו.

בעידן המודרני, המדיה חושפת גברים צעירים למגוון תכנים. האם הפכנו לחברה שיש בה פתיחות מינית בזכות זה, או שאולי התמכרנו לדופמין, ואנחנו מספקים את היצר את הזה, בסתר, ומתביישים בכך?

המידע הזה, שזמין בכל מקום, משפיע על התפיסות של גבריות, מהי מיניות, מה נשים אוהבות ואיך נראה אקט מיני.

גבר שצופה היום בטיקטוק, יכול להיחשף למודלים של גברים שנחשבים מושכים, שריריים, מסוקסים ושרמנטיים, ונשים שנובחות או עושות קולות של חיות תחת קונוטציה מינית.

האם זוהי פתיחות מינית?

האם זהו שימוש ציני במיניות כדי למכר אותנו למדיה?

האם מישהו מושך אותנו מהאף כדי לגרום לנו להמשיך לגלול?

ומה המחיר של זה?

ואולי אנו חיים במציאות שבה היוצרות התהפכו- ודווקא לנשים יותר קל לממש את המיניות, וגברים מתקשים לממש את היצרים שלהם מול נשים? מה שהוביל ליצירה של תרבות "האינסלים" בארה"ב- שמובילה לרצח המוני, ופיגועי ירי, מתוך תחושת חוסר האונים של גבר מול נשים.

בפרק דיברנו גם על פרופורציות – היש חיים מאושרים ללא חקירה? ללא סיכונים?

מיסטר שיתף במקרה מיוחד עם אחת העוקבות שלו שהתוודתה לו על מצב טרגי שהייתה שרויה בו ולימדה אותנו שיעור חשוב לחיים. אולי מיניות זה לא משהו להתבייש בו אחרי הכל? אולי החיים קצרים מדי בשביל להימנע ועלינו להעז ולחקור את המיניות שלנו כמה שיותר?

כל התשובות בפרק. האזנה נעימה 🙂